בשם האבות מעורבות אבות גרושים לא-משמורנים בחיי ילדיהם

Transcript

1 בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר החוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בשם האבות מעורבות אבות גרושים לא-משמורנים בחיי ילדיהם עבודה לקראת התואר "מוסמך למדעי רוח" (MA) במגמה לייעוץ חינוכי על-ידי נועה ענבר העבודה בוצעה בהנחייתן של פרופ' רחל ארהרד ופרופ' אורנה כהן נובמבר 0 i

2 תודות לפרופ' רחל ארהרד ולפרופ' אורנה כהן על ההנחיה המעשירה, המאתגרת והמקצועית. על החשיבה והתמיכה בשלבים השונים של עבודת המחקר והבעת האמון שהביאו עבודה זו אל קו הסיום. לעופר על ההבנה והתמיכה החמה בכל צעד לאורך הדרך, ועל ההורות המשותפת לשני ילדינו. לאימי היקרה על העזרה והתמיכה הפעילה ביותר שאפשרה סיום עבודה זו. ולסיום אני רוצה להודות לכל האבות אשר השתתפו במחקר, פתחו את לבבם והסכימו לדבר על נושא כה רגיש וסבוך. חלקם תיארו מצב של חוסר אונים בשל איבוד הקשר היומיומי עם ילדיהם, חלקם סיפרו על קשיים בהתנהלות מול גרושתם, וחלקם על השלמה עם המצב הקיים. הקושי והמורכבות עלו מדברי כולם, לצד אהבה גדולה ודאגה לילדיהם. כולי תקווה כי העיסוק ההולך וגובר באבהות המודרנית יתרום להעלאת המודעות בנושא, לשמיעת קולם של האבות ולהגברת מעורבותם בחיי ילדיהם. ii

3 תקציר מטרת מחקר זה הינה לבחון את הגורמים הקשורים למעורבות אבות גרושים לא-משמורנים בחיי ילדיהם, תוך התייחסות למאפיינים אישיים של האב וההיסטוריה ההתפתחותית שלו. המחקר מתבסס על המודל המערכתי של בלסקי (98,(Belsky, לפיו קיימים קשרים בין משתנים הקשורים לאב לבין מעורבותו בחיי ילדיו. הידע האמפירי בנושא הינו מצומצם ביותר, ולאור מספרם ההולך וגדל של ילדים להורים גרושים בישראל, המחקר הנוכחי מהווה נדבך נוסף בגוף הידע בתחום האבהות בכלל ובתחום אבות גרושים לא- משמורנים בישראל, בפרט. המדגם כלל 0 אבות גרושים לא-משמורנים. המידע נאסף באמצעות שאלוני דיווח עצמי העוסקים במעורבות האבות בחינוך והתפתחות ילדיהם, ההתנסויות שלהם עם אביהם והאמונה ביכולתם ההורית. בנוסף, השיבו האבות על שאלון רקע המורכב משלוש קבוצות של משתנים; משתנים סוציו- דמוגרפיים, מאפייני המערכת המשפחתית (משתנים מבניים) ומשתנים הקשורים לתהליך הגירושין בשלביו השונים. ממצאי המחקר מלמדים על קשר חזק בין אמונת האבות ביכולתם להיות אבות משמעותיים עבור ילדיהם, לבין מעורבותם בחייהם. עם זאת, לא נמצא קשר בין ההתנסות של האב עם אביו שלו בילדות לבין מעורבותו בחיי ילדיו. באשר למשתני הרקע, נמצאו קשרים בין גיל האבות, מצבם הכלכלי ומספר שנות השכלה לבין מעורבותם בחיי ילדיהם; ככל שהאבות יותר צעירים מבוססים ומשכילים, מעורבותם בחיי ילדיהם גדלה. עוד נמצא כי משתנים שונים הקשורים להסדרי הראייה, כגון קיומם של ימים קבועים בהסדר, תורמים למעורבותם. הדיון בממצאים נערך תוך התייחסות לשינויים בתפיסת התפקיד של אבות בכלל ואבות גרושים בפרט, ולמורכבות הנוצרת מסיום קשר הנישואין ויציאת האב למגורים מחוץ למערכת המשפחתית. ממצאי המחקר מסייעים בהבנת המשתנים התורמים למעורבות רבה יותר של אבות גרושים בחיי ילדיהם. ידע זה יכול לסייע לגורמים הטיפוליים בקביעת יעדי טיפול ממוקדים, מתוך הבנה שעל-מנת שהמעורבות ההורית תגדל, אבות לא משמורנים נזקקים לרמה גבוהה של בטחון עצמי ביכולתם לתפקד כהורים משמעותיים עבור ילדיהם, דבר אותו ניתן לטפח באמצעות הדרכה ממוקדת במיומנויות הוריות. iii

4 אבי היה אלוהים ולא ידע/יהודה עמיחי אבי היה אלוהים ולא ידע. הוא נתן לי את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן אלא ברכות ובאהבה. והוסיף לטופים והוסיף מלים טובות,והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה". וזימר זכור ושמור בניגון אחד והתחנן ובכה בשקט בין דיבר לדיבר, לא תישא שם אלוהיך לשוא, לא תישא, לא לשוא, אנא, אל תענה ברעך עד שקר. וחיבק אותי חזק ולחש באוזני, לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח. ושם את כפות ידיו הפתוחות על ראשי בברכת יום כיפור. כבד, אהב, למען יאריכון ימיך על פני האדמה. וקול אבי לבן כמו שער ראשו. אחר כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה כמו ביום שבו מת בזרועותי ואמר: אני רוצה להוסיף שניים לעשרת הדברות: הדיבר האחד-עשר, "לא תשתנה" והדיבר השניים-עשר, "השתנה, תשתנה" כך אמר אבי ופנה ממני והלך ונעלם במרחקיו המוזרים. מתוך ספר: "פתוח סגור פתוח" תל אביב 998 ע' 8 iv

5 תוכן עניינים סקירת ספרות... הקדמה.... אבהות.... שינויים בזהותו ותפקידו של האב.... הגדרת המושג "מעורבות אבות".... חשיבות מעורבות אבות בחיי ילדיהם.... גירושין.... אבות בגירושין מעורבות אבות גרושים לא-משמורנים.... גיבוש הזהות ההורית לאחר הגירושין.... חשיבות מעורבות אבות גרושים לא משמורנים בחיי ילדיהם.... מידת המעורבות של אבות לא משמורנים על פי מחקרים עדכניים.... מסגרת תיאורתית המודל המערכתי של בלסקי.... גורמים התורמים למעורבות האב הלא-משמורן.... מאפיינים אישיותיים והיסטוריה התפתחותית..... הקשר הבן-דורי..... אמונה ביכולת האב מאפיינים סוציו-דמוגרפיים.... מאפיינים מבניים.... מאפיינים הקשורים לתהליך הגירושין והשלכותיו... סיכום סקירת ספרות והשערות המחקר... שיטה... משתתפים... כלי המחקר... הליך... ממצאים... דיון... בבליוגרפיה... נספחים... נספח א' - טופס מידע על המחקר והסכמה להשתתפות במחקר... נספח ב' שאלון פרטי רקע... נספח ג' - שאלון מעורבות אבות (IFI)... v

6 נספח ד' שאלון הקשר הבן-דורי (PBI)... נספח ה' שאלון אמונה ביכולת (PSOC)... נספח ו' טופס קבלת התוצאות והשתתפות במחקר עתידי... נספח ז' לוחות... לוח עקביות פנימית של מעורבות אבות... לוח עקביות פנימית של הקשר הבן-דורי... לוח עקביות פנימית של אמונה ביכולת... לוח - מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של המשתתפים... לוח - מאפיינים הקשורים למבנה המערכת המשפחתית... לוח - מאפיינים הקשורים לתהליך הגירושין והשלכותיו... vi

7 סקירת ספרות הקדמה לו מחקר זה היה נערך לפני שלושים שנה, יש להניח כי שאלת מעורבות האב בחיי ילדיו, במיוחד לאחר הגירושין, היתה מתמקדת בתחום האינסטרומנטלי של פרנסה. חלוקת התפקידים היתה ברורה ומוגדרת: הנשים גידלו את הילדים, הגברים המשיכו לעבוד כהרגלם ) Tamis-LeMonda, Cabrera,.(Bradley, Hofferth & Lamb, 000; Parke, Dennis, Flyer, Morris Leidy, & Schofield, 00 כיום המצב מורכב יותר ונראה כי חלוקת תפקידים מסורתית זו משתנה בשנים האחרונות, ולו במישור ההצהרתי. ועדיין, בשיח העוסק במשפחתיות בעידן הנוכחי קיימות טענות סותרות לגבי התפקידים והזהויות ההוריים (הקר, 00). יש הסוברים כי הגבולות המגדריים עברו תהליך של טשטוש, ולעומתם ישנם הטוענים כי התפקידים והזהויות ההוריים עדיין מובנים באופן מגדרי קרי, האם היא ההורה המטפל העיקרי. כך או כך, מקריאה של ספרות מחקרית בנושא, אין ספק כי העיסוק בשאלת האבהות הפך לאינטנסיבי יותר בעשורים האחרונים, ואיתו גם השינויים בהגדרת המושג אבהות, שינויים אשר מעוררים בקרב אבות קשיים רבים בבואם לגבש את זהותם הרצויה כאבות המעורבים בחיי ילדיהם. המשימה הופכת למורכבת עוד יותר במקרים בהם הנישואים מסתיימים והמערכת המשפחתית נאלצת לעבור תהליך התארגנות מחודש, במסגרתו נבנית ומתעצבת מחדש מערכת היחסים בין האב לילדיו. בהתבסס על המודל המערכתי של בלסקי (98,(Belsky, מחקר זה בא לבחון את תרומתם של מאפיינים אישיותיים נבחרים על מעורבותם של אוכלוסיית אבות ייחודית - אבות גרושים לא- משמורנים (קרי, אבות אשר ילדיהם אינם מתגוררים עימם בעקבות הגירושין) בחיי ילדיהם. מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון עד כמה מאפיין בן-דורי של התנסות האב הגרוש עם אביו שלו ומאפיין אישיותי של אמונה ביכולתו של האב תורמים למעורבותו בחיי ילדיו לאחר הגירושין. כמו כן, ייבדקו משתני רקע, חלקם סוציו דמוגרפיים, כגון גילו של האב, השכלתו ומקצועו, חלקם קשורים למבנה המערכת המשפחתית (משתנים מבניים) כגון מספר הילדים ומספר שנות גירושין ונישואים מחדש, וחלקם קשורים לתהליך הגירושין בשלביו השונים כגון היוזמה לגירושין ותדירות המפגשים של האב עם ילדיו, והאם ובאיזה אופן הם מנבאים את מעורבותו של האב בחיי ילדיו. מספר גורמים הביאו אותנו לבחון פלח זה באוכלוסיית האבות; אירוע הגירושים, אשר בעקבותיו התא המשפחתי עובר שינוי מהותי, מחייב את שני ההורים לבחון ולעצב מחדש את זהותם ההורית. בשל גורמים שונים, ביניהם העובדה כי בישראל נותרה על כנה חזקת הגיל הרך, המקנה לאם עדיפות כהורה המשמורן לילדים עד גיל שש, במרבית המקרים ניתנת המשמורת לאם. חוסר הבהירות לגבי תפקידו של האב, לצד ההגדרה של אב "לא משמורן", הופכים את תהליך עיצוב הזהות למאתגר במיוחד. בנוסף, התופעה של סיום קשר הנישואים בדרך של גירושין הינה תופעה הולכת וגדלה, וגוף המחקרים סביבה נרחב. במהלך העשורים האחרונים נערכו מחקרים אשר באו לבחון את השלכות הגירושין על

8 הילדים, ובפרט את ההשפעה של הגירושים על מעורבות ההורים ביחסים עם ילדיהם, אולם רב המחקרים התמקדו בנקודת המבט של האם או בתשלום המזונות ) ;009 Emery, Amato, Meyers & Gerard, 008.(Benson, Bueheler & התנהלות זו הושפעה מהראיה הכללית בנוגע להורות; התפיסה לפיה האישה היא "האחר המשמעותי" העיקרי או הבלעדי לטיפול בילד הותירה את הגברים מחוץ לדיון בהקשר זה (987.(Risman, בשנים האחרונות, במקביל לדיון מחודש, אקדמי ופופלארי כאחד, בגבריות בכלל ובאבהות בפרט, החלו לבחון את נושא הגירושין מנקודת מבטו של האב. המחקרים אשר עסקו באבות לא-משמורנים בחנו את כמות ואיכות הקשר בין הילדים לבין האב הלא-משמורן ואת הזהות התפקידית של האב ) & Furstenberg Furstenberg, Nord, Peterson & Zill, 98; Harris, Marmer, 998; Ihinger-Tallman, Pasley & Buehler,99; Lamb, Pleck, Charnov & Levine, Cabrera, 00.(987; Nord & Zill, 99; Palkovitz, 00; Tamis-LeMonda and למעשה, לאחר שנעדרו מכמעט כל המחקרים הקודמים לגבי משפחה, בעשורים האחרונים האבות הפכו למוקד התעניינות 00) Flouri,.(Furstenberg& Weiss, 000; Booth, Scott & King, 00; לצד התעוררות זו, בולט העדרם של מחקרים הבוחנים את הגורמים התורמים למידת מעורבותו של האב בחיי ילדיו (00.(Lamb, המחקרים אשר בוחנים את השפעתם של מרכיבי אישיות האב על מעורבותו בחיי ילדיו מראים כי מאפיינים אישיותיים מהווים השפעה מכרעת על מידת המעורבות (באום, 000;00,(Belsky, אולם מדובר בקומץ מחקרים מועט ויש מקום להרחבת הידע הקיים באמצעות מחקרים אמפיריים נוספים. בנוסף, גוף המחקרים הקיים בארץ הינו מצומצם ביותר (00 (Hacker, ובכך חדשנותו של המחקר, אשר יוסיף נדבך תיאורטי לידע החסר בתחום האבהות בכלל ובתחום אבות גרושים לא-משמורנים בפרט. ממצאי המחקר עשויים לתרום לידע החסר בקרב אנשי הטיפול העוסקים בתחום הגירושין בהבנת השפעת המאפיין הבן-דורי בדבר התנסויותיו של האב הלא-משמורן עם אביו שלו והמאפיין האישיותי של אמונה ביכולת, המקדמים או מעכבים את מעורבות האבות, לצד משתנים סוציו-דמוגרפיים, מבניים וכאלו הקשורים לתהליך הגירושין בשלביו השונים, ובכך לתת לאבות כלים לתמוך במערכת המשפחתית ולהקל במעט על הסתגלות הילדים והוריהם לגירושין.. אבהות. שינויים בזהותו ותפקידו של האב עד לפני מספר עשורים, המושג "הורות" נקשר ב"אמהות". ההנחה הייתה, כי יש להתייחס אל האם כבעלת האחריות הראשונית על הטיפול (cargiving) בילדיה, וכי האב חסר יכולת לקחת חלק במשימה זו ותפקידו המרכזי הינו לדאוג לפרנסת המשפחה ) & Leidy, Parke, Dennis, Flyer, Morris,

9 Lamb, 000.(Schofield, 00; Cabrera, Tamis-LeMonda, Bradley, Hofferth & לפיכך, כמעט כל התיאורטיקנים הפסיכולוגים, וביניהם פרויד, מאהלר, ויניקוט ובולבי, הבליטו את חשיבותו המרכזית והבלעדית של הקשר אם - תינוק בהשוואה לכל קשר אחר, וייחסו לאב ולתרומתו בגידול ילדים משמעות פסיכולוגית שולית (00 al.,.(parke et למעשה, רק בסוף שנות ה- 70 החלו התיאורטיקנים והחוקרים לשפוך אור חדש על משמעות האבהות ועל תפקידם במהלך התפתחות הילד. מגמה זו הואצה ובשנים האחרונות גובר העניין באב החדש, Father","New בשינוי בתפקידי האבות במשפחה והפיכתם ל"שחקני מפתח" 99) Radojevic,.(Lamb & Oppenheim, 989; Russell & ה"אב החדש" הוא אב המודע לצד האמוציונאלי שלו, המעוניין להיות בחברת ילדיו ולצור עמם קשרים רגשיים משמעותיים. זהו גבר היוצר סדר עדיפויות חדש המאפשר לו לחלוק עם אם ילדיו את הטיפול בילדים ואת הדאגה להם 997) Cronin,.(Lupton& Barcely, 997; Burghes, Clark & המושג אבהות הפך להיות אף מורכב יותר עם השנים ועם היווספות סוגי המשפחות החדשות (זוגות הומו/לסביים המגדלים ילדים, בנק הזרע בו התרומות לרב אנונימיות ועוד) ולכן נראה כי ההגדרה לאבהות צריכה לטמון בחובה רכיבים ביולוגיים, חברתיים ומשפטיים גם יחד. מנקודת מבט פילוסופית, אבהות מסמלת קשר ביולוגיה אשר מלווה בד"כ, אך לא בהכרח, במעורבות בחיי הילד ובלקיחת אחריות (99.(Marsiglio, לעומת זאת מנקודת מבט קונסטרוקטיביסטית, המימד החברתי באבהות הוא המשמעותי ביותר 000) MacGraw,.(Day, 998; Sullivan, 000; Walker & כתוצאה מכך, התנהגות האבות חשובה יותר מאשר הזהות שלהם, ראייה לכך שאבות יכולים לפתח קשר חם ואוהב גם עם ילדים שאינם ביולוגית שלהם, כמו הילדים של בנות זוגם (000.(Dowd, במחקרה של הקר (00) נשאלו המרואיינים מספר שאלות לגבי "אמהות" ולגבי "אבהות". באופן מעניין, נפח התשובות שהוקדש על-ידי המרואיינים ל"אבהות" היה יותר מכפול מזה שהוקדש ל"אמהות", אולם לא ניתן היה לזקק תמות חוזרות בדבר מהות התפקיד האבהי. לדברי החוקרת, דווקא המלל הרב העיד על הקושי להגדיר מהי "אבהות", ועל הצורך להתלבט, להסביר, לפרט ולהדגים, במקום שבו חסרות "אמיתות" ידועות ומקובלות, "אמיתות" הקיימות לגבי אמהות. העמקה בספרות המחקרית מעלה כי גם היום, ההגדרות לגבי התפקיד האבהי ברורות פחות מהגדרות תפקיד האם וטעונות הבהרה. הן נעות בין מפרנס, מטפל, שותף, מלמד, מגן. הן תלויות תקופה, חברה ומסגרת משפחתית. יש הטוענים כי הבלבול הקיים לגבי הזהות התפקידית של האב תמשיך עד שיפתחו את המושג וייאספו עוד עדויות מחקריות בנושא (00.(Fletcher, להלן תמונה כוללת של השינויים בהגדרת המושג "אבהות" ובזהות תפקיד האב, הן ברמה התפיסתית הצהרתית והן ברמה המעשית, ואת הגורמים להם כפי שמתוארים בספרות המחקרית.

10 .. שינויים בזהותו ותפקידו של האב ברמה ההצהרתית It is a wise father that knows his own child. -William Shakespeare מרבית המחקרים מעידים על כך שזהותו של האב ותפקידו המוצהר השתנו עם השנים ) ;000 Lamb,.(Pleck & Pleck, 997; La Rossa, 997; Rohner & Veneziano, 00 מראשית הימים, מבנה המשפחה היה פטריארכאלי, כאשר האב עמד בראש המשפחה ותפקידו המרכזי היה להטיל משמעת ולחנך. במאה ה- 9 הוסט המוקד מתפקידו הסמכותי והציפייה מאבות היתה כי יפרנסו את משפחתם, תפקיד שלעיתים הרחיק את האב מילדיו וסמכותו כראש המשפחה פחתה ) Pleck Pleck, 997 &).בשנות החמישים של המאה ה- 0 טענו הסוציולוגים טלקוט פרסונס ורוברט ביילס (9 Bales, (Parsons & כי בעידן הקפיטליסטי יש לגבר במשפחה תפקיד אינסטרומנטלי של המפרנס ושל המקשר בין המשפחה לבין העולם שמחוצה לה. תפקיד האישה, לעומת זאת, הוא תפקיד אקספרסיבי, הכולל לידה, טיפול בילדים וטיפוח הרווחה הרגשית של בני המשפחה. חלוקת התפקידים הזאת, טענו פרסונס וביילס, ממקסמת את היכולות הסגוליות של הגבר ושל האישה, מונעת תחרות ביניהם ומשרתת את המשק הקפיטליסטי הזקוק לעובדים נטולי אחריות משפחתית ) & Parsons.(Bales, 9 the" (99) רק באמצע שנות ה- 70 של המאה ה- 0 החלה התקופה שHawkins לה קורא."feminization of the family האב נדרש להיות רגיש לילדיו ומעורב בטיפול היומיומי בהם הפיזי והנפשי 00) Veneziano,.(Rohner & לשינוי זה בתפיסת האבהות (הקר, 0). גם כניסתן המסיבית של נשים לשוק העבודה בשכר תרם בהתאמה לשינויים בציפיות מהאבות, השתנתה הגדרת האבהות במהלך המאה האחרונה ממפרנסים למטפחים/מזינים 99) Blackwelder,,(Dubbert, 979; Atkinson & והתחולל מעבר מדיבור על "אמהות" ו"אבות" לדיבור על "הורות" נטראלית מבחינה מגדרית (000 al.,.(cabrera et נקודת ראותם של הגברים גם היא עברה שינויים בשנים האחרונות, כאשר רבים החלו להגדיר מחדש את מושג האבהות ככולל יותר מעורבות וטיפוח (nurturing) של הילדים ) Veneziano, Rohner & Dowd, 000 ;00). חלקם אף מעידים על רצונם להיות מעורבים יותר ולהגדיל את הזמן שהם מבלים עם ילדיהם ודואגים לבית (997 Lamb,.(Daly, ;99 יש לציין כי מעצם היותה תפיסה הצהרתית, רמה זו אינה מעידה בהכרח על המצב בפועל, או על תפיסה זהה בקרב בנות הזוג של אותם גברים.

11 .. שינויים בזהותו ותפקידו של האב ברמה המעשית ברמה המעשית הדעות מרובות והמחקרים מציגים תמונה מורכבת; החוקרים העוסקים באבהות המודרנית חלוקים בדעתם לגבי האופן בו יש להביט בתופעת המעורבות ההולכת וגוברת של אבות במשפחה האם אכן נוצרה קבוצה של "אבות חדשים" ומעורבים יותר, האם בכדי שהדבר יתבצע יש צורך בשינוי מהותי יותר בחלוקת העבודה המגדרית, או שמא תופעת המעורבות הגוברת והולכת הינה ברמה ההצהרתית בלבד, וברמה המעשית המצב נותר כשהיה.... "האבות החדשים" לדברי (998), Furstenberg אבות כיום "עושים אבהות" בצורה שונה מאשר בעבר. למרות שהמציאות אינה מתקדמת כמו הרטוריטקה, יש עדויות לכך שאבות יותר קשורים רגשית לילדיהם, יותר מעורבים בחייהם ודוגלים ביותר שוויון בציפיות מתפקידי מגדר (99 Park,.(Lamb, ;98 מחקרים מצביעים על מגמה של שינוי המתבטאת במספר הולך וגדל של אבות המעורבים בגידול ילדיהם ומשקיעים זמן רב יותר לטיפול בילדים 00) Kort,.(McBride, Brown, Bost, Shin, Vaughn & פלאק ומקיאדרלי (00 Masciadrelli, (Pleck & טוענים כי הורות האב שווה להורות האם בתפקידה ומבססים את דבריהם, בין השאר, על מחקר אשר נערך בארה"ב, בו העידו % מהנשים העובדות, שלהן ילד מתחת לגיל, כי האב הנו המטפל העיקרי בילדים בזמן שהן נמצאות בעבודה. מחקר אחר מגלה, כי הזמן שמבלים גברים עם ילדיהם גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות לממוצע של. שעות ליום עבודה בארה"ב (000.(Dowd, על פי מחקרים אלו, נראה כי אנו נמצאים בעיצומו של תהליך השינוי, בו נבחנות התפיסות המסורתיות של חלוקת התפקידים בין בני הזוג. מחד קיימת לגיטימציה רבה למעורבות של הגבר, ומאידך קיימות דרישות חברתיות-סביבתיות הולכות וגדלות, עקב מעורבות הנשים במעגל העבודה, המצריכות את שותפות הגבר בטיפול בילדים ובמשק הבית (שי-קפלן, 998; הקר, 0). עוד נמצא כי התנהגותם של אבות המעורבים בגידול ילדיהם נתפסת בעיניהם כחלק מזהותם הגברית וכי מעורבות זו לא רק שאינה פוגעת בדימויים הגברי, אלא מוסיפה לו ממד נוסף ומעשירה את אישיותו וזהותו העצמית (99.(Cohen, מחקר אשר נערך בישראל (לוי, 998) מצביע על שינוי שחל בגבריות ובאבהות הישראלית. לוי מצא כי בזירה הפרטית-משפחתית, הגבריות אינה נתפסת עוד כתפקיד חד ממדי של מקור פרנסה. בנוסף מתקיימים בזירה הפרטית, לפי לוי, שיתוף פעולה, ביטויי רגש ומעורבות גבוהה יותר בחינוך הילדים.... חלוקת העבודה נותרה על כנה על אף מחקרים אלו, המעידים על תמורות בדפוסי האבהות, קיימת הטענה כי לצד השינויים החברתיים והכלכליים אשר יצרו מחסור בידיים עובדות והכניסו את הנשים לשוק העבודה, והמהפכה הפמיניסטית אשר גם בעקבותיה הפסיקה הפרנסה להיות נחלתם הבלעדית של הגברים, לא הוצגו

12 רעיונות והמחשה של גברים דואגים ומטפלים בבית. הלכה למעשה, מדובר בשינוי שהתחולל בעולם העבודה, ללא שינוי מקביל בחלוקת העבודה בבית (007 Almond,.(Wall & כניסת נשים לשוק העבודה אמנם צמצמה את הפער בין הזמן אותו מקדישות הנשים לעבודות הבית וגידול הילדים לבין הזמן אותו מקדישים הגברים לעבודות אלו, אולם צמצום הפער נובע מירידה בהשקעת הזמן של הנשים ולא מעליה משמעותית בהשקעת הזמן של הגברים. למרות שכיום אבות מבלים זמן רב יותר עם ילדיהם בהשוואה ללפני כ- 0 ' שנה, מעורבותם בעבודות הבית ובטיפול בילדים, במיוחד עם ילדים צעירים, הינה נמוכה מאוד בהשוואה לזו שהאמהות לוקחות על עצמן (007 Almond,.(Wall & למשל, בארה"ב ובאנגליה, בעוד שהזמן שהאבות משקיעים בעבודות הבית עלה מ דקות ביום בשנות ה- 0 ' ל 8-7 דקות בשנות ה- 000, הזמן שהנשים משקיעות בשנת ה- 000 נע בין 0 דקות ביום ל- דקות 0) Gershuny,.(Kan, Sullivan & ממחקרים אלו ניתן לראות כי קיים שינוי הדרגתי בדפוסי חלוקת העבודה המגדרית, אולם הדרך לשיוויון בשוק העבודה הינה ארוכה והחסמים הקיימים בדרך הינם רבים, ביניהם חסמים אינטראקטיביים ומוסדיים, אשר בכל אחד מהם מעורבות פעולות ותגובות הדדיות מורכבות הנובעות מאידיאולוגיה מגדרית (00.(Risman, יש הטוענים כי הזהות האבהית אינה מנותקת מהזהות הגברית וכל זמן שהטיפול והדאגה היומיומיים יוגדרו כנשיים הסוציאליזציה הגברית תתנגד להם (000.(Dowd, ואכן, למרות הניסיון לתאר אבהות במונחים חדשים, קיימת אינדיקציה לכך שגם כאשר גברים מתפקדים כאבות מעורבים, הם עדיין מחזיקים בעמדות וחשים תחושות שמקורם בחלוקת התפקידים המסורתית (000.(Coltrane, טענה נוספת היא כי עדיין, פרנסת המשפחה ממשיכה לשחק כציפיית תפקיד הדומיננטית (997 Pleck,,(Pleck & מהאב וכי גם האבות עדיין רואים את תפקידם המרכזי כמפרנסים 997) Pleck,.(Lamb, 000; Pleck & טענות אלו תואמות לממצאים בדבר חלוקת העבודה בין נשים לגברים בישראל. בדומה למתרחש במדינות אחרות, גברים עובדים יותר שעות מנשים תמורת שכר ונשים עובדות יותר שעות מגברים בעבודות ללא שכר הקשורות לצורכי משפחתן (גרוס וסבירסקי, 00). בשונה מגברים, אחד הגורמים המרכזיים לעבודת נשים במשרה חלקית הוא מחויבותן לעבודות הכרוכות בטיפול במשפחה (סקר כוח אדם, 000; שטייר, 99). על פי נתוני הלמ"ס משנת 009, 79% מהגברים בישראל ו- 8% מהנשים סבורים כי "בני זוג עובדים צריכים לשאת באופן שווה בנטל עבודות הבית". בפועל, בקרב זוגות נשואים ששניהם עובדים, ב- 9% מהבתים רק הנשים מנקות, ב- % שניהם ורק ב- % הגברים בלבד; ב- 7% מהמשפחות הנשים בלבד מטפלות בילדים, ב- % שניהם ורק ב- % הגברים בלבד. יש הסוברים כי אותה חלוקת עבודה במשפחה, על-פיה נשים אחראיות העבודה על בבית, לרבות הטיפול בילדים, ואבות אחראיים על הפרנסה, היא אחד הביטויים המרכזיים של ההבניות המגדריות של "נשיות" ושל "גבריות" (999.(Cahn,

13 לסיכום, נראה כי על אף השינויים החברתיים, הקדמה, השוויון והתובנה בדבר תרומת מעורבות האב למשפחה ולילד, עדיין אחריות ניהול משק הבית וגידול הילדים מוטלת ברובם המכריע של המשפחות על האם. במשפחות מודרניות רבות נמשך דפוס ההורות המסורתי, לפיו האם היא האחרית על גידול הילדים ואילו האב "עוזר לה". אמנם מעורבות האב בגידול הילדים גדלה, אם נוכח רצונו של האב ואם משום יציאת האם לעבודה, בכל זאת קיים עדיין פער גדול בין הצהרת הכוונות של האבות לבין מימושן (עמית, 998).... "אין חדש תחת השמש" המחזיקים בדעות הקיצוניות ביותר כנגד התפיסה ההצהרתית של מעורבות מתגברת של אבות, טוענים כי בניגוד לדגש שניתן על תהליכים המטשטשים גבולות מיגדריים של הורות, אין חדש של ממש תחת השמש לא רק בחלוקת התפקידים במשפחה אלא גם בטיב ובחוזק הקשר בין אמהות ואבות לילדיהם. לדבריהם, נשים הן עדיין ההורה העיקרי במשפחה. הן, ולא האבות, משקיעות מזמנן לטיפול בילדים ויוצרות עמם את הקשרים הנפשיים המשמעותיים (99.(Fineman,.. שינויים בזהותו ותפקידו של האב - אבהות כמהות נפרדת מאמהות ניכר כי עדיין קיימים מחסומים מבניים, תרבותיים, משפחתיים ואישיים להפיכת בני הזוג שווים מההיבט של עבודת המשפחה. מאידך, האם הדבר בהכרח מצביע על כך שהאבות פחות "משקיעים" או "מעורבים" מהאמהות? האם האמהות הטיפוסית צריכה להיות אמת מידה להורות נורמטיבית? כלומר, האם יש לבחון את האבהות על פי אותם פרמטרים בהם בוחנים אמהות, או שמא יש ליצור קריטריונים חדשים לדיון באבהות בשל האופן השונה על פיו מתנהלת האבהות (998?(Malin, יותר ויותר חוקרים בתחום מצביעים על כך, שיש צורך להביט באבהות באופן שונה מאמהות וכי אבהות נעשית בפרקטיקה באופן אחר מאמהות, או במילים אחרות Marsiglio, ) Fathers do not mother.(day & Lamb, 000 ואכן, מחקרים מצאו כי אמהות ואבות תורמים בדרכים שונות להתפתחות ילדיהם. ההבדל המבוסס ביותר בין אבות לאמהות מצוי בטיב יחסי הגומלין שהם מקיימים עם הילדים. מקדישות את זמנן למשימות היום יומיות הכרוכות בטיפול בילדים, אמהות בדרך כלל ואילו האבות משתתפים בפעילויות הקשורות לבילויים, פעילויות אינטנסיביות הדורשות מחויבות לזמן ואינטראקציה (למרות שבמונחים אבסולוטיים אמהות מבלות יותר זמן עם ילדיהם במשחק) ) Downey, Dufur, Howell,.(Ainsworth & Lapray, 00; Hofferth, 00 גם אופי המשחק שונה - אבות נוטים לשחק עם ילדיהם במשחקים גופניים למיניהם, היוצרים אצל הילד רמת עוררות גבוהה, בעוד אמהות משתמשות באובייקטים מעורבים ומתווכים (997.(Lamb, 7

14 מסקירת מחקרים מן השנים האחרונות בתחום, ניכר כי יש ניסיון להגדיר את האבהות החדשה במונחים הלקוחים הן מעולם המושגים ה"אימהי" כגון Caring ו- Nurturing, והן מעולם המושגים "הגברי/אבהי" - כלכלה, פרנסה, משמעת וכיוצא בזה. כך לדוגמא מוצג המושג "אבהות אחראית", שמשמעה מעורבות רגשית וכלכלית בחיי הילדים (000 Lamb,.(Marsigilio, Day & לסיכום, נראה כי ברמה התפיסתית/הצהרתית אבות תופסים את האבהות שלהם כמאוד משמעותית ורואים בבילוי זמן עם ילדיהם את המאפיין של הורות טובה, אך לא ברור האם הם מוציאים לפועל תפיסה זו. הסיבות לכך מגוונות; העדר תמונה מגובשת של דמות "האב הטוב" בניגוד לדמותה של "האם הטובה", ציפיות של החברה מהאבות כי ימשיכו לקחת על עצמם את עיקר האחריות לפרנסת המשפחה, תפקיד האם כ"שומרת סף", היעדר רצון ויכולת לגייס מיומנויות "נשיות" לתקשורת עם הילד ועוד. לצד זאת, הספרות המתפתחת בנושא האבהות מרמזת על העובדה כי האבות מעורבים עם הילדים באופן שונה מאמהות ומדגישה כי אמהות ואבהות הם שני מרכיבים החיוניים בהורות.. הגדרת המושג "מעורבות אבות" כשם שגוברת ההתעניינות בשינויים בהגדרת התפקיד ותפקוד האבות בעשורים האחרונים, כך גוברת ההתעניינות בשאלת מעורבות האבות בחיי ילדיהם. אחת מהמטרות המרכזיות בחקר האבהות היא להמשיג את תפקיד וזהות האבות, קרי מעורבותם בחיי ילדיהם, ולקבוע את המנבאים למעורבות זו 00) Korth,.(McBride, Brown, Bost, Shin, Vaughn & ההמשגה המשפיעה ביותר של סוגי מעורבות הוצעה על ידי לאמב ושותפיו (98 Levine,,(Lamb, Pleck & אשר הציעו שלושה מדדים של,(availabilty),(engagement) מעורבות: אינטראקציה/מחויבות זמינות/נגישות ואחריות (caregiving) אינטראקציה מתייחסת לקשר הישיר בין האב לילדיו ומידת הטיפול.(responsibility) בצרכי הילד. זמינות מתייחסת לנוכחות האב ויכולת הנגישות של ילדו אליו, ללא קשר לטיב האינטראקציה. אחריות מתייחסת להבטחת הטיפול בילד ודאגה למשאבים הנחוצים לכך. בהסתמך על מודל זה, פלקוביץ (997 (Palkovitz, הציע מודל מורחב, המדגיש שלושה מדדים: התנהגותיים, קוגניטיביים ורגשיים, בהם יכולים האבות להיות מעורבים בחיי ילדיהם. לדבריו, מעורבות אבות טומנת בחובה טווח רחב של מנהגים, ישירים ועקיפים, גלויים וסמויים, ועל מנת להבין את מעורבותם של האבות אין די בבחינת הרכיבים ההתנהגותיים אלא יש לבחון גם את הרכיבים הקוגניטיביים והרגשיים. בשנת 00 פיתחו פאלקוביץ' ועמיתיו ) Hawkins, palkovitz, Bradford, Randal, 00 (Snawn, Day & מדד (Inventory Of Father Involvement) IFI לדווח עצמי של מעורבות האבות שמתבסס על המשגה רחבה של תשעה מימדים של מעורבות האבות הכוללים את האספקטים הקוגניטיביים, הרגשיים והאתיים של מעורבות האב ומתייחסים למעורבות ישירה ועקיפה. מחקר זה מאמץ את מדד הIFI לבדיקת מעורבות האבות. 8

15 . חשיבות מעורבות אבות בחיי ילדיהם Fathers should neither be seen nor heard. That is the only proper basis for family life. Oscar Wilde לצד השינויים בתפיסת התפקיד של האב ומעורבותו בחיי ילדיו, נערכו מחקרים הבוחנים את מקומו בהתפתחות הילד, וכיום קיימת הסכמה לכך שלמעורבות אבות תרומה ייחודית להתפתחות החברתית, רגשית ואקדמית של ילדיהם (997 Lamb,,(Parke,,000 כפי שיפורט להלן; תרומת מעורבות האבות להתפתחות הקוגניטיבית של ילדיהם מחקרים מראים כי מעורבות ישירה של האב בטיפול בילדיו תורמת לרמת משכל גבוהה יותר עד גיל שלוש ולהישגים גבוהים בבית הספר ובאוניברסיטה. ילדים שחוו מעורבות אבהית גבוהה הפגינו כישורים וורבאליים גבוהים יותר, ויכולתם להגיע להישגים במקום העבודה כבוגרים גבוהה יותר (00 Daly,.(Allen & מעורבות האבות בנעשה בבית הספר נמצאה קשורה להישגים לימודיים טובים יותר ולהנאה רבה יותר מבית הספר ) Forehead.(& Nousiainen, 99; Feldman & Wood, 99 תרומת מעורבות האבות להתפתחות הרגשית של ילדיהם- מעורבות אבות בחיי ילדיהם תורמת לתחושת הרווחה האישית של הילד ולתחושת הביטחון ויכולת לאינטימיות בקשר ) Daly, Allen & 00). ילדים שחווה מעורבות אבהית גבוהה בחייהם גילו התקשרות בטוחה יותר והתמודדו טוב יותר עם סיטואציות חדשות, היו פחות מדוכאים, פחות מתוסכלים, פחות אימפולסיביים ) Daly, Allen &.(Allen & Daly, (00 וגילו מידת סובלנות גבוהה יותר למצבי לחץ ותסכול ;00) Lamb, 98 נמצא קשר בין פגיעות של מתבגרים לדיכאון ובין תפיסת היחסים שלהם עם האב (פלח-גליל, 99) וקשר בין תמיכת האב ובין בריאותו הנפשית של הבן (000.(Holsley, עוד נמצא כי כמות הזמן שהאב מבלה עם ילדו מנבאת את יכולת האמפטיה של הילד ) 990 al., (Kostner et תרומת מעורבות האבות להתפתחות החברתית של ילדיהם למעורבות אב-ילד תרומה להתפתחות חברתית, בגרותו של הילד ויכולתו להיות בקשר עם אחרים (987.(Amato, ילדים שאבותיהם מעורבים יותר נוטים להיות מקובלים ובעלי יחסים עם בני גילם ומאופיינים בפחות תוקפנות ויותר הדדיות (00 Daly,.(Allen & ככל שהאב מבלה זמן איכות רב יותר עם ילדו, כך גדלה יכולת ההסתגלות של הילד; ילדים שאבותיהם מעורבים יותר הם בעלי יכולת ליצירת קשר טובה יותר עם סביבתם והערכה עצמית גבוהה יותר; אבות בעלי מעורבות חיובית מספקים לילדיהם תמיכה, בטחון ומיומנויות התמודדות ) Gilberth, Featherstone, 00; Lamb, 00; Seltzer, 000; Amato &.(999 9

16 השפעת היעדר מעורבות האבות על התפתחות ילדיהם מחקרים מראים כי ילדים הגדלים ללא אב הינם בעלי רמת אינטליגנציה נמוכה יותר וכי היעדר מעורבות אבהית משפיעה על מצבם הבריאותי ועל יכולתם הקוגניטיבית של הילדים (00 Daly,.(Allen & ילדים ללא מעורבות הורית צפויים לפתח בעיות בלימודים, קשיי ריכוז ובעיות התנהגות ולגלות התנהגות יותר אגרסיבית ) & Mulligan Aldus,.(Bjarnason, 998 כמו כן, הם מאופיינים ביכולת נמוכה לשלוט בכעסים ונוטים בגיל ההתבגרות לפעילות מינית מוקדמת. הם נוטים לפתח בעיות בהסתגלות רגשית ופסיכולוגית, חרדת נטישה ולהיות מעורבים יותר בפעילות עבריינית ובשימוש בסמים ואלכוהול (00 Daly,.(Allen & מחקר אשר נערך בארה"ב (99 (Popeno, מצא כי קיים קשר בין ילדים אשר גדלו בלי אב לבין ריבוי של אלימות ופשעים חמורים. זאת ועוד: במחקר שבדק 0,000 מתבגרים בני -8, במטרה להתחקות אחר גורמים להתנהגות בריאה של מתבגרים, נמצאו קשרים דרמטיים ועקביים בין מעורבות האב ובין התנהגויות מסכנות של בנים מתבגרים. ככל שהאבות היו מעורבים יותר, תפקוד הבנים היה גבוה יותר ואיכות חייהם הייתה טובה יותר. לעומת זאת, נמצא שהיעדרות פיזית או רגשית של האב מחיי הבן קשורה לשורה ארוכה של חוליים של בנים: דיכאון, הערכה עצמית נמוכה, קשיים ביצירת קשרים, מעורבות באלימות, עבריינות פשע וסמים 998) Marmer,.(Harris, Furstenberg & השפעת מעורבות האבות על האבות עצמם אבות המעורבים יותר בחיי ילדיהם חשים תחושת ביטחון ויכולת גבוהה יותר כהורים ומוצאים את ההורות כחוויה מספקת. אבות מעורבים חשים יותר חשובים לילדיהם ומגלים שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים קשובים יותר להתפתחות ילדיהם, ילדיהם כחיובית יותר (00 Daly,.(Allen& מאחר והמחקר הנוכחי בעלי בגרות רגשית גבוהה יותר,.(Knoester, Pets & Eggebeen, 007) הם ורואים את האינטראקציה עם מתמקד בהבנת מעורבותם של אבות גרושים לא-משמורנים, הבנת ההקשר המשפחתי והאישי של גירושין הינו קריטי להבנת הקונטקסט של מעורבות האב לנוכח המציאות המשתנה בעקבות תהליך הגירושין.. גירושין קיימת הסכמה רחבה לכך שאין דבר ששינה את מוסד המשפחה בעשורים האחרונים יותר מאשר העלייה המדהימה באחוז הגירושין (000.(Amato, בארה"ב, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת % 00 מכל ילד אמריקאי גר עם אימו בלבד ו- % גרו עם אביהם בלבד. מדובר בכ- 9. מליון ילדים בגילאי 0-7 להם יש הורה לא משמורן (0 Bureau,.(U.S. Census גם בישראל גירושין בכלל, וגירושין של הורים בפרט, הפכו בעשורים האחרונים לתופעה שכיחה. מעגל הילדים להורים גרושים הינו גדול והוא הולך וגדל מידי שנה. בשנת 008, התגרשו בישראל,8 בני זוג 0

17 (המהווים 9% מבני הזוג החיים בארץ) ומספר המשפחות החד הוריות עם ילד אחד לפחות עד גיל 7 עמד על 0,00 (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודעה לעיתונות 008/009). גירושין הינו תהליך פרידה בין ההורים. זהו תהליך המתרחש בין בני הזוג, אך השפעתו נוגעת ומחלחלת אל תוך משפחת המוצא, מרכיביה וסביבתה הקרובה. גירושים מתוארים כמצב משברי אינטנסיבי, הנמשך כשנה לערך לאחר שהגירושין נכנסו לתוקף. משבר זה מאופיין בתחושות של חרדה, הלם, כעס ותפקוד הורי נמוך (99 Aldor,.(Dreman & הליך גירושין של הורים לא מביא את קשרי המשפחה לקצם, אלא מחייב מיסוד מחדש של קשרי ההורים עם ילדיהם ויצירת "משפחה שלאחר-גירושין" -.(Thompson & Amato, 999) postdivorce family המערכת המשפחתית עוברת תהליך התארגנות מחודש במישור האינסטורמנטלי, במישור הרגשי ובמישור יחסי הורים-ילדים (99.(Brody, מערכות היחסים בין ההורים, מערכות היחסים בין ההורים והילדים ומערכות היחסים בין הילדים לבין עצמם משתנות, נבנות ומתעצבות מחדש (הקר,.(00 ההורים הגרושים, שהיו עד לגירושין חלק משתי מערכות משותפות המערכת ההורית והמערכת הזוגית, מתמודדים עם סיום המערכת הזוגית מול אובדן תפקיד בן הזוג, אובדן בת הזוג ואובדן הזהות כבעל ואישה. בכדי לשמר את שייכותם למערכת ההורית נדרשים בני הזוג להגדיר מחדש את תפקידיהם ואת היחסים ביניהם ובהורות החדשה (באום,.(000 בתהליך גיבוש הזהות ההורית החדשה נדרשים גם האם וגם האב להתמודד עם חלקים לא מוגדרים של ההורות החדשה ולגלם תפקידים של שני המינים (99.(Cohen, הסדרי משמורת וראייה דומיננטיות האם הצורך להכריע עם מי יחיו הילדים לאחר פרידת ההורים מחייב התמודדות עם מה שלרוב נתפס בחיי השגרה כמובן מאליו. ההסדרים המשפטיים הקובעים את החובות ואת הזכויות של ההורים ביחס לילדיהם לאחר הגירושין, ואת הסדרי המגורים של הילדים והמגע ביניהם לבין כל אחד מההורים, מהווים את המסד הראשוני המגדיר את הפרמטרים של יחסי ההורים עם ילדיהם לאחר הגירושין.(Thompson & Amato, 999) קיימים מספר מושגים לעניין זה: משמורת פיזית, הכוללת את ההכרעה עם מי מההורים יתגוררו הילדים, משמורת משפטית, כלומר הקביעה מי מההורים ייקח חלק בקבלת ההחלטות הקשורות לחיי הילדים, והסדרי ראייה, קרי ההסדרים בדבר מועדי המפגשים בין ההורה הלא-משמורן לבין ילדיו. הסדרי המשמורת הושפעו לאורך ההיסטוריה מהשינויים בתפיסות תפקיד האב, כפי שפורטו לעיל. עד למאה ה- 9, בהתאם למבנה המשפחה הפטריארכאלי, התפיסה השלטת במרבית שיטות המשפט היתה כי האב הוא האחראי הבלעדי על ילדיו. תפיסה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שבמקרים הבודדים שבהם בתי משפט נדרשו לשאלת המשמורת, הן הפיזית והן המשפטית, היא הוענקה לאב (סעדיה, 99 ;99.(Mason, זכותו של האב למשמורת היתה כה מוחלטת, עד כי אפשר היה לשלול מהאם כל אפשרות לראיית ילדיה לאחר הגירושין (סעדיה, 99). במהלך המאות ה- 9 וה- 0, תרמה תפיסה

18 חדשה, ישות הילד היות בדבר הראויה ולטיפוח, להגנה להמרת הכללים המעניקים משמורת לאב בעקרון שעל-פיו המשמורת לאחר גירושין תקבע לפי "טובת הילד" ) ;99 Mason, Sandberg, ;989 (Fine & Fine, 99 הסטת הדגש מצרכיו הכלכליים של הילד לצרכיו הנפשיים, ייחוס יכולת הענקה רגשית לאמהות ולא לאבות, ומאבקים פמיניסטיים להכרה בזכויותיהן של אמהות, הביאו מחוקקים במדינות שונות לצרף לעקרון טובת הילד את חזקת הגיל הרך (סעדיה, 99). חזקה זו מניחה שטובתם של ילדים צעירים היא להיות במשמורת אמם. מאז שנות השבעים של המאה ה- 0, לאחר עשרות שנים שבהן שלטה חזקת הגיל הרך, חלו שינויים משפטיים משמעותיים במדינות רבות בקשר למשמורת קטינים. העלייה התלולה בשיעורי הגירושין הגבירה את העניין הציבורי בהסדרי משמורת והגדילה את מספר האבות והאמהות הנאבקים ביניהם על משמורת. רבים יצאו נגד חזקת הגיל הרך בטענה כי היא אינה משרתת את "טובת הילד" וכי היא פוגעת בזכותם של גברים ושל נשים לשוויון. שינויים בחלוקת התפקידים המסורתית בין נשים לגברים במשפחה, טענות אנשי המקצועות הטיפוליים כי נוכחות האב מרכזית להתפתחות התקינה של ילדיו, ולחצים של ארגונים פמיניסטיים ושל ארגוני גברים לשינוי המצב המשפטי, הובילו לדחיית חזקת הגיל הרך כעקרון מוביל ולהתפתחותם של קריטריונים להכרעות משמורת הנוקטים בלשון ניטרלית מבחינה מגדרית 99) Fineman,.(Mason, 99; Paradise, 998; Weitzman, 98; האם עם זאת, בארץ, חזקת הגיל הרך נותרה על כנה, ועל כן במרבית המקרים המשמורת הפיזית הינה של (בשונה ממשמורת משפטית, שלרוב לא משתנה בגירושין). חזקה זו מעוגנת בסעיף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 9, ולפיה טובתם של ילדים עד גיל היא שיהיו אצל אמם. עם זאת, על פי החוק במקרה של גירושין רשאים ההורים להסכים ביניהם מי "יחזיק בקטין", כאשר הדבר טעון אישור בית-משפט. אמנם, חזקת הגיל הרך חלה כל עוד הילדים צעירים, אולם יש לה עקרון נלווה; אין להפריד אחים ואין לשנות מצב קיים, אלא במקרים חריגים. מכאן שגם אם חלק מהילדים מעל גיל, ככל הנראה תינתן המשמורת על כל הילדים לאם, וסיכויי האב לשנות את הסדר המשמורת לאחר שלכל הילדים מלאו, קטנים מאוד (שיפמן, 989). נטייה משפטית זו משפיעה גם על הסכמים בין ההורים שלא הגיעו לבתי-משפט. הדומיננטיות של משמורת-אם בישראל עולה בקנה אחד עם התפיסות הרווחות בשדה המשפטי לגבי "אמהות". על-פי תפיסות אלה "אמהות" היא מהות מובחנת מ"אבהות" ועדיפה עליה בטיפול ובדאגה לילדים (הקר, 00). עם זאת, בשנים האחרונות קיימת מגמה בפסיקה להפוך את האב להורה משמורן, יחד עם האם, ב"משמורת משותפת" - מושג שעד לאחרונה היה אקדמי ולא יושם בפועל בבתי המשפט. בעשור האחרון האבהות הפכה לנושא פוליטי, והחלו הקמתן של קבוצות אבות אשר מטרתן לשמור על זכויות האבות ולפעול כנגד מה שהן רואות כאפליה נגד האבות, בעיקר בבית המשפט למשפחה. בדצמבר 0 פרסמה וועדת מומחים הידועה בשם וועדת שניט, וועדה ציבורית אשר מונתה לבחון את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושים, את מסקנותיה הסופיות הממליצות לבטל את

19 חזקת הגיל הרך ולקבוע כי כל מקרה של גירושים ייקבע לגופו בבית משפט לענייני משפחה, במקרים בהם ההורים אינם מגיעים להסכמה בדבר חזקה על הילד. שר המשפטים, יעקב נאמן, הצהיר כי יאמץ את המלצות הוועד ויעבירן ליועץ המשפטי לממשלה לשם הכנת הצעת חוק בנושאים אלו. ארגוני נשים נאבקו, וממשיכים להיאבק, כנגד ביטול חזקת הגיל הרך בטענה כי ביטולה יעמיק את חוסר השוויון בין גברים לנשים הקיים בשדה המשפטי, יאריך את סכסוכי המשמורת על חשבון הילדים ויאלץ נשים להתפשר על דמי מזונות נמוכים. מאידך, ארגוני האבות מלינים על כך שהוועדה לא התייחסה לעניין תשלום המזונות, אשר כיום מוטל באופן בלעדי על האבות. סוגייה נוספת בה דנה ועדת שניט היא הרחבת מעורבותו של האב בחייהם של הילדים ונטילת אחריות הורית שווה לזו של האם. בהתאם להמלצות הוועדה, תהיה לאב חובה חקוקה (ולא זכות) למימוש אחריותו ההורית. לצד המשמורת מתקיימים הסדרי הראייה, קרי השעות בהן ההורה הלא-משמורן יכול לבלות עם ילדיו. מדובר בזכות של ההורה הלא-משמורן, שאינו חייב לממש (בניגוד למשמורת שהיא סטטוס מחייב שאינו מאפשר להורה המשמורן להתחמק ממנו ללא הסתכנות בענישה פלילית). לסיכום, נראה כי אבות גרושים מקבלים מסרים סותרים בנוגע לזכויותיהם וחובותיהם כלפי ילדיהם. מחד, קיימת אוירה חברתית המעודדת את האבות ליטול חלק באופן מלא בגידול הילדים, מאידך, בזירה הציבורית אין עדיין הפנמה של תפקיד ומקום האב בחיי הילד, ולא ניתנות לשני ההורים זכויות הוריות שוות לאחר הגירושין. הסדרי המשמורת הקיימים, הנותנים במרבית המקרים את משמורת הילדים לאם, ממקמים את האם בעמדה של כוח, אשר עשויים לבוא לידי ביטוי בשליטה מצידה על ביקורי האב ומעורבותו בחיי ילדיו. מכיוון שמטרת המחקר הינה לבדוק את מעורבות האב הלא-משמורן בגידול ובטיפול בילדיו, יוצגו להלן ההיבטים של נושא זה.. אבות בגירושין - מעורבות אבות גרושים לא-משמורנים. גיבוש הזהות ההורית לאחר הגירושין אבות גרושים לא משמורנים מתמודדים בעת ובעונה אחת עם מספר שינויים מעוררי מתח: לא רק אובדן הקשר הזוגי אלא אובדן משמורת על הילדים. למרבית האבות אובדן הקשר היום יומי עם הילד הינו קשה ביותר. כאשר הקשר אב-ילד לא מובטח באמצעות מגורים משותפים, בנייה מחודשת של מעורבות האב בסביבה ההורית החדשה יכולה להיות קשה. ההגדרה המחודשת של מערכת יחסים תפקידית בין ההורים הגרושים או הפרודים היא בד"כ מורכבת וקונפליקטואלית ) ;00 Maldonado, ומתעוררות שאלות מהות לגבי תפקידו וזהותו (Leite &McHenry, 00; McBride et al., 00 ההורית של האב (99 Brandreth,.(Seltzer & לצד זאת, כתוצאה מהמספר ההולך וגדל של גירושים

20 בעשורים האחרונים, והגדילה הדרמטית במספר הילדים החיים בנפרד מאביהם, נוצר צורך ממשי לפתח קונספטואליזציה רחבה יותר של הסטטוס "אבא" והתפקיד שהוא מצופה לשחק בחיי ילדיו לאחר הגירושין 000) Lamb,.(Lamb, 00; Marsiglio, Day &. חשיבות מעורבות אבות גרושים לא-משמורנים בחיי ילדיהם רק לאחרונה, החלו פרקטיקות משפחתיות ומשפטיות וקהילות מחקר להכיר בחשיבות של מעורבות האב הלא-משמורן מעבר לתפקיד המסורתי המצופה ממנו של תשלום מזונות, ולהבין שמעבר לתרומה הכלכלית, נוכחות האב הגרוש חשובה להתפתחות הילד ) Moore, Curran & Abrams, ;000 Halle, LeMenestrel, 998.(Greene & הוכח כי אבות לא משמורנים אשר שומרים על קשר עקבי עם ילדיהם משמשים מודל לחיקוי הורי חיובי, מעורבים בגידולם ומספקים אהבה, חום ותמיכה. זלצר וברנדרס (99 Brandreth, (Seltzer & מצאו כי לקשר רציף עם האב יש השפעה על ההתנהגות של הילדים ועל יכולת ההסתגלות שלהם. מעורבות מתמשכת של אב שאינו משמורן תורמת להסתגלותם של ילדים, במיוחד בנים (99.(Hetherington, עוד נמצא כי מילדים שגדלו במערכת יחסים לא יציבה עם האב הלא-משמורן נמנעה תמיכה וסוגים שונים של עזרה פיסית ) & Day Marsiglio, Amato,.(Lamb, 000 ובאשר לאבות, מהמחקרים הקיימים בתחום ניכר כי לגירושין בכלל, ולהתרופפות הקשר עם ילדיהם בפרט, השפעה על רווחתם הנפשית של האבות. אבות גרושים סובלים מלחץ נפשי, השפלה, ייאוש ותחושה שזכויותיהם נמנעות מהם (999,(Nielsen, דכאון (999 Lambert,,(Shapiro & בעיות.(Stack, 990) בריאותיות 97) (Gove, ונטיות אובדניות קרועים מילדיהם וללא מערכת יחסים ארוכת טווח, אבות מרגישים אשמה, תסכול, חרדה, תשוקה, עצב וריקנות (99.(Kruk, רבים טוענים כי הם חשים חוסר שליטה על חיי ילדיהם. אגבין ונוסטר (00 Knoester,,(Eggebeen & מצאו כי אבות לילדים אשר לא בבית. גרים בבית היו פחות בריאים פיזיולוגית ופסיכולוגית מגברים לילדים שגרו נמצא גם קשר בין מעורבות האבות לבין שביעות רצון מהחיים; בוקר ושותפיה ) Farely (Bokker, Bailey, 00 &) בדקו את הקשר בין סטטוס משמורת ורווחה נפשית בקרב גברים גרושים טריים ומצאו שגברים גרושים טריים עם משמורת יחידה או משמורת פיסית משותפת היו בעלי רמות גבוהות באופן משמעותי של רווחה נפשית מאשר גברים גרושים טריים לא משמורנים או בעלי משמורת משפטית משותפת. ההשפעה היא דו כיוונית, קרי, הרווחה הנפשית של האב משפיעה על היחסים שלו עם ילדיו (989,(Myers, והאב עלול להניח ללחץ אותו הוא חווה סביב הגירושין להשפיע על הקשר שלו עם ילדיו. אבות גרושים לא-משמורנים עלולים לבודד עצמם מילדיהם כדרך להתמודד עם כאבם

21 הנפשי סביב הגירושים והפרידה מהילדים ) Arditti, Arditti, 99; Myers, 989; Riessman, 99;.(99; Dudley, 99; Kruk, 99; לדברי באום (00), גברים חווים אובדן במצבי גירושין לא פחות מנשים, אלא שהם נבדלים מנשים בתהליכי האבל בשלוש סוגיות עיתוי האבל, אשר מגיע כשנתיים לאחר המשבר, ביטויי האבל - גברים נוטים לפתח סממנים גופניים כמו כאב, אובדן תאבון, תשישות ועלייה בלחץ דם, ונוטים לפתרונות של נטילת חומרים פסיכו אפקטיביים (אלכוהול, סמים) ונושאי האבל - האבל הגברי ממוקד באובדן הילדים ולא בקשר עם בת הזוג. נושאים נוספים לאבל הגברי בעקבות גירושין הם אובדן המרחב הביתי ושגרת חיי המשפחה טרם המשבר.. מידת המעורבות של אבות לא-משמורנים בארץ ובעולם על פי מחקרים עדכניים מרבית המחקרים שעקבו אחר מעורבות אבות לא משמורנים בחיי ילדיהם מראים כי מרגע פרידת ההורים, מצמצמים האבות באופן משמעותי את מעורבותם בחיי ילדיהם, גם כאשר מדובר באב לא- משמורן הנחשב ל"מעורב" ) 00; Laakso, Dudley and Stone, 00; Nord and Zill, 99; Booth & Amato, ) ככל שעובר הזמן, המעורבות של אבות אלה בחיי ילדיהם פוחתת.(Seltzer, 99 Marsiglio, 99 ;99). מחקרי אורך אשר בחנו את איכות הקשר ומשמעותו עשר שנים לאחר הגירושין מצאו כי קיימת ירידה באיכות הקשר ומשמעותו, למרות שהביקורים הקבועים המשיכו להתקיים (99 Wallerstein,.(Furstenberg & Cherlin, ;99 עוד נמצא כי הקשר בין אבות Booth & Amato, 98; ) גרושים לא משמורנים לילדיהם סובל יותר מזה של אבות משמורנים Mortelmans, 0,(Doherty, Kouneski & Erickson 998; Bastaits, Ponnet & לאור הגישה המוגבלת שיש להם לילדיהם והזמן המופחת שהם מבלים יחדיו. משום שאחוזים גבוהים של עוני וסיכון מוגבר לבעיות חברתיות ואקדמיות מקושרים למשפחות של האם החד הורית ומשפחות חורגות, מעורבות של אבות לא-משמורנים היו במרכז תשומת הלב של מדיניות ציבורית בשנים האחרונות בארה"ב ) & Dalaker Coleman, Ganong & Fine, 000;.(Proctor, ;000 McLanahanm 997 למרות תשומת הלב המוגברת, רק כמחצית מהילדים בארה"ב Graham & עם אב לא משמורן מקבלים מזונות או רואים את אביהם יותר מכמה פעמים בשנה ).(Beller, 00 לצד נתונים מדאיגים אלו, קיימים מחקרים המעידים כי בעשור האחרון מסתמנת מגמה של קשר המתמשך לאורך זמן בין אבות לילדים לאחר הגירושין, כתוצאה ממעורבות רבה יותר של אבות בחיי ילדיהם גם במסגרת הנישואין (000,(Kelly, ומודעות לתרומה של מעורבותו בחיי הילדים ) & Eirini

22 .(Buchanan, 00 מספר מחקרים אשר בדקו מעורבות של אבות לא-משמורנים בחיי ילדיהם מצאו קשר קבוע ויציב בין האב לבין ילדיו, ואיכות גבוהה יותר של מעורבות בחיי הילד מזו של אבות נשואים; מלבד בילוי זמן עם הילד, האב יותר מעורב בפעילויות הקשורות לבית הספר ) Stewart, Amato & ) בהכנת ארוחות, בשיחות הקשורות לפתרון בעיות ובמשחק ועזרה בשיעורי בית,(999.(Rivera, 999 אמטו וגילברט (999 Gilbert, (Amato & מתייחסים לאב הלא משמורן כאל דמות מחנכת, המטילה משמעת ושומרת על גבולות. מחקרים אף מציינים את החום אשר מלווה את היחסים בין האב הלא-משמורן וילדיו, בדיוק בשל העובדה שהאב מרוחק מחיי השגרה של הילד ולכן מקדיש יותר אנרגיה לפיתוח אסטרטגיות של תקשורת ודאגה, במידה ולא היו קיימים לפני הגירושים (000 Becker,.(Whiteside & מאמץ מסוג זה מצד האב מחזק את הדרך בה הילד מסתכל על תפקידו של האב (99.(Arendell, יש לציין כי נראה שאבות לא-משמורנים אשר היו יותר מעורבים בחיי ילדיהם לפני הגירושים גם יותר מעורבים בחייהם אחרי הגירושים ) & Flouri Arditti & Keith, ;99.(Buchanan, 00 בישראל טרם נעשו מחקרים מקיפים הבוחנים את מידת הקשר בין אבות גרושים לא-משמורנים לבין ילדיהם. מהמעט הידוע נדמה כי תופעת האבות המתנתקים מילדיהם בישראל מצומצמת יותר מאשר במדינות אחרות. במחקרם של (999) Erera, Minton, Pasley & Mandel רק % מהאבות הגרושים הישראליים דיווחו כי אינם מתראים עם ילדיהם (00=n) לעומת 8% מהאבות הגרושים האמריקאיים (9=n). מחקר נוסף אשר בחן את מעורבותם של אבות לא-משמורנים בישראל מצא כי רב האבות משלמים מזונות ושומרים על קשר פיסי ונפשי עם ילדיהם ) 00 Sharlin,.(Mandel & מאידך, כהן ושניט (00 Shnit, (Cohen & מצאו כי, בהמלצת אנשי מקצוע, מספר גבוה של אבות גרושים ישראלים, כ- 0%, רואים את ילדיהם הצעירים לביקורים קצרים באמצע השבוע בלבד. מטרת המחקר הנוכחי הינה לעמוד על הגורמים התורמים למעורבות אבות גרושים לא-משמורנים בישראל, תוך התייחסות למשתנים שונים אשר נבחרו בהתבסס על הגישה המערכתית משפחתית של בלסקי (98 Belsky, ), לפיה ימצא קשר בין משתנים הקשורים לאב ולסביבתו לבין מעורבותו בחיי ילדיו. בטרם תוצג סקירה תיאורטית העוסקת בגורמים אשר נמצאו כתורמים למעורבות אבות גרושים לא-משמורנים, להלן תיאור המודל על-פיו נבחנו המשתנים הנ"ל.

23 . מסגרת תיאורטית המודל המערכתי-משפחתי של בלסקי כל בחינה של מעורבות אבות דורשת הכרה בכך שמשפחות הן מערכת מורכבת, הכוללת בתוכה רשת של Whitchurch & Constantinem, 99; ) מערכות יחסים מעורבבות, משיקות ולפעמים מתחרות.(Hofferth, 00 לכן, הגישה האקולוגית של ברונפנברנר (00 ;979, (Bronfenbrenner יעילה במיוחד בתחום זה של מחקר. התיאוריה האקולוגית של ברונפרנברנר מתמקדת בדרכים בהן היחיד נמצא באינטראקציה עם סביבתו ובאופן ספציפי ישנה התמקדות בארבעה היבטים של התפתחות: אישי, תהליכי, קונטקסט וזמן. ברונפנברנר (00 ;979, (Bronfenbrenner זיהה כי התפתחות הילד מושפעת מהאינטראקציה שלו עם אנשים, אובייקטים וסמלים בסביבה המיידית שלהם, להם קרא "תהליכים קרובים". הגורם המרכזי להתפתחות הילד הוא היחסים שלו עם הוריו. למרות שבד"כ הורים שותפים לתחושות חזקות של אהבה ודאגה לילדיהם, הם שונים בדרכים בהם הם ניגשים למשימת הטיפול בילד. ברונפנברנר זיהה שהתהליכים הקרובים המתרחשים בבית תלויים במאפיינים של הילד. תהליכים קרובים מושפעים גם מהמאפיינים הייחודיים של ההורים, למשל האישיות שלהם, האמונות שלהם לגבי גידול ילדים, הרקע החינוכי שלהם והרווחה הפסיכולוגית שלהם כל אלה משפיעים על האינטראקציות היומיומיות של ההורים עם ילדיהם ועל הדרך בה היחסים שלהם עם ילדיהם יתפתחו. מעבר לכך קיימת חשיבות לקונטקסט בו מצויים הילד והוריו, למשל חברים, שכנים, בן זוג חדש. אלו הם הגורמים למתח או לתמיכה. בנוסף משפיעים מקום העבודה של ההורה, והשכונה. גם הרקע הסוציו- דמוגרפי, האתניות והתרבות משפיעים על הפעילות המתרחשת בסביבת הבית. הגישה האקולוגית מספקת מסגרת תיאורית ממנה חוקרים יכולים לבחון את מגוון הגורמים האינדיבידואליים והקונטקסטואלים המשפיעים על מעורבות אבות בחיי ילדיהם, ובאמצעותה גדלה הבנתנו לגבי משתנים המשפיעים על מעורבות האבות במהלך העשורים האחרונים ) Adamson, (O'Brien& Pasley, 007 על בסיס המודל של ברונפנברנר, בלסקי (98 (Belsky, פיתח מודל מערכתי-משפחתי. בלסקי זיהה שלושה גורמים מרכזיים של התנהגות הורית: א) האישיות והמשאבים האישיים של ההורה, כאשר הנ"ל, לפחות באופן חלקי, הינם תוצר של ההיסטוריה ההתפתחותית של ההורים וההתנסויות שלהם לפני שהפכו להורים. ב) מאפייני האישיות של הילד. ג) מערכות תמיכה הכוללות את תת המערכות של זוגיות, עבודה וסביבה חברתית. 7

24 תרשים המודל המערכתי של בלסקי המודל של בלסקי כולל את ההורה, הילד והקונטקסט בו הם נמצאים (מתוך :(Belsky, 98 מחקר זה מבוסס על המודל הקונספטואלי של בלסקי, כאשר לאור היקף המחקר, השערותיו תעסוקנה במימד הראשון - האישיות ומשאבים אישיים של האב, ובפרט בקשר הבן-דורי (ההתנסויות שלו עם אביו) ובמאפיין האישיות של אמונה ביכולת של האב. ההתמקדות במימד הראשון נובעת מהטענה של בלסקי, לפיה ההיסטוריה ההתפתחותית של ההורה והמאפיינים האישיותיים שלו מעצבים את ההורות באופן מיוחד, בכך שמשפיעים על הקונטקסט הרחב בו מתקיימים היחסים בין ההורה לילד ) Belsky,.(98 בנוסף למאפיינים אלו, בוחן המחקר את הקשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים (גיל, ארץ לידה, אורח חיים, מספר שנות השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי ומצב משפחתי), משתנים הקשורים למבנה המערכת המשפחתית, להם נקרא משתנים מבניים, (משך תקופות הנישואין והגירושין, מספר הילדים וגילם, ותקופת החיים המשותפים של האב עם בת הזוג החדשה במידה ויש) ומשתנים הקשורים לתהליך הגירושין בשלביו השונים (היוזמה לגירושין, מצבה המשפחתי של האם, אופן קבלת ההחלטות לגבי המשמורת והסדרי הראיה והשלכות ההליך המשפטי לעניינים אלו (קרי, תדירות הביקורים ושיחות הטלפון), שביעות הרצון של האב מהסדרי הראיה, תשלום מזונות והמרחק של מגורי האב מילדיו). להלן סקירה של ממצאי מחקרים קודמים העוסקים במשתנים אשר נבחרו לעמוד במוקד מחקר זה, בהתאם למסגרת התיאורטית אשר הוצגה לעיל. 8

25 . גורמים התורמים למעורבות האב הלא-משמורן. מאפיינים אישיותיים והיסטוריה ההתפתחותית מסקירת הספרות ובחינת הגורמים הקשורים למעורבות האב, נראה כי המאפיין הבן-דורי בדבר התנסות האב עם אביו שלו והמאפיין האישיותי בדבר האמונה של האב ביכולתו לתפקד כאב משמעותי לא נחקרו באופן מעמיק בקרב אבות. עוד נראה, כי לגורמים אלו חשיבות רבה בבחינת מעורבותם של אבות בחיי ילדיהם. כאמור, בלסקי מתייחס אל מאפיינים אישיים והיסטוריה התפתחותית כאל גורמים שורשיים, מרכזיים ובלתי נפרדים, המשפיעים על כלל היבטי ההורות (98.(Belsky, לדבריו, המרכיבים הנוספים במודל שלו המשפיעים על המעורבות ההורית, כפי שהוצגו לעיל, מושפעים כולם בראש ובראשונה מהמרכיבים האישיותיים, או כפי שכתבו במאמר מאוחר יותר בלסקי ועמיתיו: parent",vondra, Sysko & Belsky, 00) One cannot take the person out of the עמ'.( המשתנה בדבר הקשר הבן-דורי מעניין במיוחד לאור השינויים המהותיים בהגדרות התפקיד של האבות בעשורים האחרונים, כאשר אבותיהם של המשתתפים במחקר משתייכים ל"דור הישן" ואילו המשתתפים עצמם הפכו לאבות במהלך תקופת השינוי, דבר אשר יכול להשפיע על תוצאות המחקר. בעוד שמשתנה זה מתאר התנסויות עבר, באופן רטרוספקטיבי, המשתנה האישיותי של אמונה ביכולת עוסק בתפיסה העצמית של האבות לנוכח המציאות המשתנה, וייתכן כי כאנשי טיפול נוכל לסייע לאבות לשפר את תפיסתם לגבי המסוגלות ההורית שלהם ומכאן החשיבות הגדולה בחקירתו. ואכן, מחקרי מעורבות הורים הראו שהדרכה ממוקדת במיומנויות הוריות הגבירה את רמת המעורבות של האבות (ראו סקירה אצל.(Parke, 00 מסיבות אלו המחקר הנוכחי יתמקד במאפיינים אלו והקשר שלהם למעורבות האב בחיי ילדיו... הקשר הבן-דורי התנסות האב הלא-משמורן עם אביו שלו "It doesn't matter who my father was; it matters who I remember he was." Anne Sexton מזה זמן רב קיימת ההנחה לפיה הטבע ואיכות ההורות מועברים באופן בן-דורי, כאשר הורים בדור אחד נוהגים באופן דומה לזה שהם עצמם חוו בזמן שגדלו ) & Furstenberg Serbin & Karp, ;00 Elder, ) ואכן, מספר תיאוריות מאמצות הנחה זו, ביניהן תיאוריית מהלך החיים.(Weiss, 000 Bandura, 977;) תיאוריית ההתקשרות (99 (Bowlby, ותיאוריית הלמידה החברתית,(98 (Patterson, 998 גם אם הן נבדלות זו מזו במנגנונים המשוערים בעזרתם מתקיימת ההעברה הבן- 9

26 דורית. הספרות המחקרית מציעה כי הקשר של אדם עם אביו יכול להשפיע על ההורות שלו, באמצעות הטמעה וחיקוי של סגנון ההורות של האב או באמצעות הזדהות עם ההורה מאותו מין והפנמת הסופר אגו שלו. שני המקרים מספקים קווים מנחים למה היא התנהגות מתאימה כאשר הילד הופך להורה. תהליך זה מועבר מדור לדור, כאשר יש השפעה על מין ההורה והילד (009 Cowan,.(Cowan & בשנים האחרונות קיימת התעניינות רבה בהעברה בן-דורית בהקשר של הזנחה וסגנון הורי קשה מול סגנון הורי תומך. ממאמרים הסוקרים מחקרים אשר נערכו בשנים האחרונות בתחום ) Conger Belsky, Ijzendoorn, 99 &) Capaldi, ;009 Van עולה כי קיימות אינספור עדויות להעברה הבן-דורית. בנסיון להבין את הגורמים והמניעים של התעללות והזנחה, חוקרים ביקשו לבדוק מקרים דומים בילדותו של האב המתעלל. למרות שהקשרים שנמצאו אינם מושלמים, קיימות עדויות לכך שאחוז גבוה של הורים מתעללים או שילדיהם נלקחו מהם חוו מערכת יחסים בעייתית עם הוריהם. מחקרים בנוגע להזנחה הורית והתנהלות אבהית בעת המשבר הגדול הראו כי ניתן לקשר בין התנסויות במשפחת המוצא ומאפיינים והתנהגויות בדור הבא של ההורים (98 Downey,.(Elder, Caspi & לצד זאת, יש לציין כי למחקרים הקיימים בתחום מגבלות רבות, כגון האופי הרטרוספקטיבי של הנתונים וגורמים מתערבים ומתווכחים, מהם ניתן להסיק כי היסטוריה של קשר דיספונקצונאלי בין ההורה לילד מהווה גורם סיכון אך לא סיבה מספקת להתנהגות דומה בהווה (00 al.,.(vondra et ועדיין, נראה כי בשילוב עם גורמים נוספים כגון מערכת יחסים בעייתית בבגרות, השכלה נמוכה, הריון בגיל הנעורים ועוני, הסיכוי לפגיעה בילדים גדל באופן משמעותי (00 al.,.(vondra et מעניינים ומלמדים הם המחקרים על מבוגרים אשר חוו היסטוריה של הזנחה או התעללות ולא העבירו התנהגות זו לילדיהם. יחסים טובים עם ההורה הלא מתעלל, הזדמנויות בבית או בבית הספר להפגין יכולת, כשרון או מנהיגות, נמצאו.(Egeland, Jacobvitz & Sroufe, 988) כגורמי שינוי פוטנציאליים בהיסטוריה של הזנחה והתעללות בהמשך למחקרים אשר עסקו בהעברה של התנהגות מזניחה ומתעללת, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שלא רק הורות כועסת, אגרסיבית ועוינת והתנהגות מזניחה או מתעללת מועברת באופן בן-דורי, אלא גם הורות טובה, הנמדדת במונחים של מעורבות, גילויי חיבה ורגש ועוד. מדובר במחקרים אשר עקבו אחר קבוצות גדולות של ילדים מילדותם ועד שהפכו להורים, ומצאו כי החוויה של הורות טובה בילדות, המוגדרת במונחים של משמעת עקבית וקבלה הורית, ניבאה את היותם הורים קונסטרוקטיביים בבגרותם בהיבטים של מוניטורינג, תקשורת, מעורבות, גילויי חיבה ורגש ומשמעת אינדוקטיבית ) Smith, Chen & Kaplan, 00; Thornberry, Freeman-Gallant, Lizotte, Krohn & 00). מחקר עדכני עקב אחר נשים בניו-זילנד החל מגיל ועד שהפכו לאמהות לילדים בני שלוש מצא כי נשים אלה נטו להתנהג בחום ורגישת אם בילדות המוקדמת שלהם האמהות שלהן לא הטילו משמעת נוקשה וחוקים ודרשו צייתנות, כאשר בשנות הילדות האמצעיות האקלים הרגשי במשפחה 0

27 היה מאופיין בהבעת רגשות חיובית ורמות נמוכות של קונפליקטים, וכאשר בזמן שנות ההתבגרות המוקדמות הן חוו תקשורת בוטחת ופתוחה והתקשרות בטוחה עם הוריהן ) Sligo, Belskey, Jaffee,.(Woodward & Silva, 00 העברה בן-דורית בין אבות לילדיהם באשר לאבות, נמצא כי מערכת יחסים מוקדמת עם משפחת המוצא, בייחוד עם האב, ומידת ההזדהות עם תפקיד האב, התוו את הדרך להיווצרות הזהות האבהית והגדרתה (988 Pollack,,(Grossman & וכי גישת האבות כלפי איכות התפקוד האבהי של אבותיהם בצעירותם הינו מנבא עקבי למעורבותם של האבות בגידול ילדיהם (987 Baruch,.(Barnett & מחקרים מראים כי איכות היחסים שאבות Cabrera, מפתחים עם אימותיהם ואבותיהם יכולה להוות גורם מכריע במעורבות האב בחיי ילדיו ) Lamb, 000.(Tamis-Le Monda, Bradley, Hofferth & עוד נמצא כי הסיכוי להבאת ילדים בגיל צעיר (שנות ההתבגרות ותחילת שנות העשרים) גדל בקרב אבות אשר גדלו ללא אביהם הביולוגי. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין נוכחות אב ביולוגי בשנות ההתבגרות לבין מגורים של האבות הצעירים עם ילדיהם (000 Weiss,.(Furstenberg & לדברי עמית (998), קיומה או היעדרה של דמות הזדהות אבהית מעורבת בילדות, מהווה גורם משמעותי בתפיסת האבות את תפקידם במשפחה. יחד עם זאת, ממצאי המחקרים מעלים תמונה מורכבת באשר לאופן בו נעשית ההעברה הבן-דורית; וויליאמס (99 (Williams, מצא כי הסיכוי שלאבות מעורבים יהיו בנים מעורבים הינו גבוה. אב מעורב מספק מודל להורות חיובית ולמחויבות למשפחה (00 Fogarty,.(Evans & ממצא זה מקבל גם תמיכה מההנחה הנובעת מתיאורית הלמידה החברתית של בנדורה, לפיה גברים מעצבים את עצמם על פי מודל אבותיהם, כאשר האבות היו תומכים ונגישים בעבור ילדיהם (00.(Parke, לעומת זאת, לעיתים דווקא אבות אשר מדווחים על חוסר סיפוק מהאיכות של תפקוד האבות שלהם, הופכים למעורבים יותר בחיי ילדיהם (998 Wilson,.(Levine, Murphy & עבור חלק מהגברים הרצון לשנות Allen & Doherty, 99; Daly, 99; את דפוס ילדותם מעלה את הפוטנציאל למעורבות האב ).(Snary, 99 מחקרים עדכניים אשר בחנו אבות גרושים משמורנים אפרו-אמריקאים מצאו כי רבים מהם מדברים על רצון להיות האבות שלא היו להם (00 Marchioro,.(Coles, ;00 Hamer & בהתבסס על מחקרים אלו, ניתן להניח כי רמת הקשר שחוו אבות לא-משמורנים עם אביהם בילדותם ונעוריהם תשפיעה על המעורבות שלהם בחיי ילדיהם. בהתאם לכך, מחקר זה יניח כי תפיסה של ההורות של האב כ"הורות אופטימלית", המאופיינת בדאגה הורית גבוהה והגנתיות יתר נמוכה, תורמת למעורבות האב בחיי ילדו. ככל שהאב ידווח על דפוסי ההורות של אביו כטובים יותר, כך תגבר מעורבותו בחיי ילדו ולהיפך.